• YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

אבחונים

מהו אבחון ?

 

תהליך האבחון הוא מעשה של פירוק והרכבה. בנייה של פרטים לכדי תמונה רב ממדית, המשקפת את מצבו של הילד מבחינה לימודית, רגשית, משפחתית וחברתית. 


אצל תלמידים מתקשים, תלמידים בעלי לקות למידה ואף אצל מחוננים, יש לעיתים פערים גדולים ביכולות, בין ובתוך הישגים במקצועות הלימוד השונים ובין התחום הקוגניטיבי לבין התחום הרגשי.   
 
לאבחן ילד זו זכות ואחריות. זכות להכיר את הילד ועולמו ואחריות ליצור איתו קשר, להשתמש בכלי אבחון מהימנים ולהגיע לכלל אבחנה והמלצות שהכי מתאימות לו. דרך האבחון מותאמת בדרך כלל לילד ולקשייו; ביצירת הקשר עם הילד/ה, באמון  וביכולת להתגמש. כך למשל, ילדים עם טווח ריכוז קצר, עדיף לאבחן בשעות הבוקר, בהן הם יותר מרוכזים, להזמין ליותר מפגשים, לקצר את משך המפגש ולגוון בין המטלות השונות. ילדים עם קשיים רגשיים, עדיף להזמין קודם למשחק משותף, ואחר כך לעבור לאבחון. ילדים עם בעיית תקשורת, עדיף להתחיל במטלות ביצועיות קצרות ולשלב ביניהן בהמשך מטלות מילוליות.

 

לאבחן או לא לאבחן?
 
פעמים רבות הורים ניצבים בפני השאלה האם ללכת לאבחון עם ילדם. אני מכיר את הילד שלי אבל בית ספר לוחץ, מה עוד יגידו לנו שאיננו יודעים? במה זה יכול להועיל לילד? למה לאבחן דווקא עכשיו? אולי כדאי לחכות עוד שנה? לומר או לא לומר לבית ספר שהלכנו לאבחון? אולי תדבק בו סטיגמה והמורים יתייחסו אליו אחרת? מה נגיד למשפחה ולחברים שלנו? איך הילד יסביר לחבריו שהוא היה אצל פסיכולוגית? 
 

אני מאמינה שאבחון מהווה חלון הזדמנויות. הזדמנות לקבל שיקוף, מעין צילום רנטגן, של היכולות והקשיים של הילד, הזדמנות להעלאת המודעות, הן של הילד והן של ההורים, הזדמנות לנסות דברים חדשים, לפנות לכיוונים אחרים, הזדמנות להתחבר למערכת ולרתום אותה לתוכנית משותפת, אשר תשפר את מצבו של הילד מבחינה לימודית, חברתית ורגשית. 
 
חשיבותו של האבחון טמונה בכך שהוא משקף תמונת מצב בזמן נתון, והוא מספק הזדמנות לעשייה ושינוי. פעמים רבות האבחון מהווה ציון דרך בדרכו האישית והלימודית של הילד/ה והמשפחה. זאת, מתוך זיהוי הכוחות והסיבות לקושי, וסיוע לילד ולמשפחה להתחבר להצלחות ולמימוש היכולות. 
 
העיתוי בו בוחרים לערוך את האבחון הוא מאד חשוב. מודעות לשלבי ההתפתחות השונים והמטלות הלימודיות וההתפתחותיות העומדות בפני הילד, איתור הקשיים ואבחון מוקדם (לרוב בשנות הגן ובית הספר היסודי), מאפשרים לבנות תוכנית מניעה, לצמצם את ההשלכות השליליות ולהעלות את תחושת המסוגלות. אבחון בשנות החטיבה עשוי להקל על המציאות הלימודית, אשר הולכת ונעשית יותר מורכבת ותובענית. כמו כן, אבחון בחטיבה חשוב ומתאים לאימון ושיפור אסטרטגיות למידה, לקראת הלימודים בתיכון והבגרויות. בהמשך, אבחון בתיכון (או במסגרת של השלמת בגרויות), עשוי להשפיע במידה רבה על תוצאות הבגרויות. 
 
חשוב לציין שאבחון, בכל שלב, כולל המלצות, הצבת מטרות ברות הישג, הנחיות מדוייקות, כלים פרקטיים, קביעת סדר עדיפויות וקווים מנחים הניתנים לבדיקה ומעקב.   

 

איזה אבחון לערוך? 
 
השאלה איזה אבחון לערוך תלויה במידה רבה במטרות של האבחון, בקושי של הילד ובשאלה שמבקשים לברר. 
 


קיימים מספר סוגים של אבחונים

אבחון רב תחומי משולב (פסיכו-דידקטי מורחב)

אבחון רב-תחומי משולב (פסיכו-דידקטי מורחב) הינו אבחון שמטרתו לבחון את הסיבות לקשיים לימודיים ו/או חברתיים ו/או התנהגותיים ו/או רגשיים. אבחון רב-תחומי מאפשר לאתר לקויות למידה, לבנות תוכנית טיפולית ולהתאים דרכי היבחנות. האבחון הרב-תחומי כולל ארבעה תחומים:
 

1. הערכה קוגניטיבית
על פי מבחן משכל סטנדרטי מתוקנן ומותאם לנורמות של ילדים בארץ, המורכב מתת מבחנים בתחום המילולי ובתחום הביצועי.

 

2. תפקודים קוגניטיביים
כגון, יכולת קשב וריכוז (שמיעתי וחזותי), ערוץ מילולי ותפקודי שפה (מבחן לשטף שפתי, מבחני תפיסה וזיכרון שמיעתיים) וערוץ חזותי ומיומנויות ויזו-מוטוריות (מבחן הבודק תאום עין-יד, מבחני תפיסה וזיכרון חזותיים).

 

3. תפקודים לימודיים 
כגון, מנגנונים העומדים בבסיס הקריאה, תפקודי קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, כתיב והבעה.

 

4. הערכה רגשית
על פי מבחנים השלכתיים, שיחות ו/או משחק משותף. 

 
 

אבחון פסיכולוגי

אבחון פסיכולוגי נועד לשקף תמונה של היכולות (הפוטנציאל) של הילד מבחינה קוגניטיבית ורגשית. אבחון פסיכולוגי כולל שלושה תחומים:
 

1. הערכה קוגניטיבית על פי מבחן משכל סטנדרטי מתוקנן ומותאם לנורמות של ילדים בארץ, המורכב מתת מבחנים בתחום המילולי ובתחום הביצועי.
 

2. הערכה רגשית הערכה של המרכיבים הרגשיים כמו למשל, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, כוחות התמודדות ופניות רגשית ללמידה. זאת, באמצעות מבחנים השלכתיים ושיחות ו/או משחק משותף. 
 

3. מבחן לבדיקת מיומנויות מוטוריות ותאום עין-יד.

אבחון רגשי

אבחון רגשי נועד לברר מה הקושי והמצוקות של הילד ברמה הרגשית.

מה מטריד אותו בעולמו הפנימי. 


אבחון רגשי כולל חמישה מפגשים:

פגישה אחת עם ההורים, על מנת לקבל מידע התפתחותי וחינוכי, להבין את סיבת הפנייה ומה מדאיג את ההורים.
 

שלושה מפגשים עם הילד/ה, הכוללים:

מבחנים השלכתיים, שיחות ואינטראקציה סביב משחק. 

לבסוף, מתקיימת פגישה נוספת עם ההורים, אשר בה מוצגים ממצאי האבחון, ההמלצות ומתווה לתוכנית טיפולית. 

כחלק מהאבחון הרגשי, לעיתים מתקיימת פגישה של ההורים והילד.

הערכה רגשית כלולה גם באבחון הפסיכולוגי ובאבחון הרב-תחומי (משולב). 

 
 

אבחון מחוננות

האבחון לצורך איתור מחוננים מתבסס על מודל המפרק את המחוננות לכישורים שכליים הניתנים למדידה בנפרד. 
זאת, מאחר ומחוננות מהווה צירוף של אינטליגנציה, יצירתיות ותכונות אישיות כגון סקרנות, מוטיבציה גבוהה, דימוי עצמי חיובי ויכולת להתמודד עם מצבי לחץ. 


אבחון מחוננים כולל הערכת אינטליגנציה, יצירתיות, מיומנויות תאום עין-יד והערכה רגשית.

אבחון ילדי הגן

אבחון זה נועד לאתר קשיים התפתחותיים, לבחון מוכנות לכיתה א', הישארות שנה נוספת בגן או לשקול את האפשרות של הדלגה (הקפצת כיתה).

 

האבחון כולל ארבעה תחומים:
 

1. הערכה קוגניטיבית
על פי מבחן משכל.
 

2. תפקודים קוגניטיביים 
מיומנויות בסיסיות בתחומים של קשב וריכוז, תאום עין-יד,

תפיסה וזיכרון שמיעתיים וחזותיים.
 

3. מיומנויות למידה 
על פי ערכת מוכנות לכיתה א'.

ערכה זו כוללת את בדיקה של המנגנונים העומדים בבסיס הלמידה.
 

4. הערכה רגשית 
הערכה של הכוחות הנפשיים, מידת השלות הרגשית ו/או קשיים רגשיים. ההערכה הרגשית מתבססת על מבחנים השלכתיים ומפגשים של משחק משותף ושיחות.

 

תהליך האבחון

האבחון נערך, על פי רוב, על פני 4-5 מפגשים; בתחילה, נערכת שיחת הכרות עם ההורים והילד בה ניתן הסבר כללי לגבי מטרת האבחון, כיצד הוא נערך ומה הוא כולל. בהמשך מתקיימים 2-3 מפגשים עם הילד בלבד

(הדבר תלוי בגיל הילד, יכולת הריכוז שלו ותפקודו במהלך האבחון).

לבסוף, מתקיימת שיחת החזר תוצאות עם ההורים. לשיחה זו חשיבות רבה, כיוון שהיא מתייחסת לממצאי האבחון ולדרכי התמודדות והתמקדות במשימות בעתיד. מאד מומלץ ששני ההורים יגיעו לשיחת החזר תוצאות האבחון.

בשיחת החזר התוצאות ניתן הסבר מלא לגבי התפקוד של הילד במבחנים השונים ביחס לנורמות המצופות מבני גילו, משמעות התוצאות וההשלכותיהם והמלצות להמשך כיווני פעולה אפשריים. הן בשיחת החזר התוצאות והן בדו"ח הכתוב, אותו ההורים מקבלים (לידם או בדואר רשום), מושם דגש על המלצות כלליות למסגרת החינוכית (לבית הספר, למחנכת, למורים מקצועיים), המלצות לדרכי היבחנות (בהתאם לממצאי האבחון) והמלצות כלליות. 

לרוב, בתום האבחון עולה הצורך לקיים פגישה מערכתית בבית הספר כחלק מבניית תוכנית טיפולית לילד/ה. פגישה זו כוללת את ההורים, המחנכת, יועצת ופסיכולוג/ית ביה"ס וכל גורם מקצועי אחר שחשוב שישמע ויהיה שותף לבניית התוכנית. הפגישה מתואמת בין כל הגורמים ונערכת בבית ספר.

בשיחה זו בדרך כלל המחנכת מציגה את תפקודו של הילד בכיתה וההורים מספרים על תפקודו בבית. לאחר מכן מוצגים הממצאים העיקריים של האבחון ופירוש מונחים מקצועיים ומשמעותם, על פי הצורך. בהמשך מתקיים דיון וחשיבה משותפת לגבי המשאבים שבית ספר יכול להעניק, ההצעות לדרכי סיוע, שיטות ההוראה המתאימות לילד, דרכי ההיבחנות ויישומן במערכת.  

שימו לב!

אבחון רב-תחומי משולב (פסיכו-דידקטי) הינו אבחון תקף לצורך הפניית תלמיד/ה לועדת שילוב, ו/או לועדת השמה, ו/או משרד החינוך לצורך מתן התאמות (הקלות) בבגרויות.  
 
מידע אשר התקבל באבחון הינו סודי, ולא יועבר לאף גורם, בהווה או בעתיד, ללא חתימה של ההורים על טופס ויתור סודיות. 

 

שאלונים